חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרשה ד ג

(ג) שאין העשיר חייב כלום. אלא החיוב בא עליו ע"י אמירתו והרי הוא עני:

ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי. הרי נדר להביא קרבן עשיר ורבנן סברי אפילו הכי כי האי גונא נמי נותן ערך עני דכתיב "על פי אשר תשיג יד הנודר" והאי נמי נודר הוא:

אף זה הואיל וכו'. ר"ל שדין הערכין ודינינו שוין הם ושלא כדברי ת"ק שמחלק ביניהם:

היה עשיר והעני או עני והעשיר. דין זה לגבי ערכין שנינו בפרק השג יד ולא שייכא לגבי מצורע כלל אלא הביא כל לשון המשנה שם ויש דלא גרסי אותה כלל: