חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרשה ד יב

(יב) בזמן שהוא עני מתחילתו. דלשון "ואם דל הוא" משמע שתמיד הוא דל:

תלמוד לומר אשר תשיג ידו. דזה הלשון מורה שאיננו דל (דעל דל כתיב בסוף הפרשה "אשר לא תשיג ידו") והיינו כשהיה עשיר מתחלתו והעני דיכול להביא קרבן עני: