חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק ד ד

(ד) אתהן חוץ לכל עיר. דהאי "אתהן" יתירא הוא לזה אמרו שבא למעוטי אדם מצורע שכתוב בו "מחוץ למחנה מושבו" והיינו חוץ למחנה ישראל ואינו נוהג דבר זה בכל עיירות אלא בעיירות המוקפות חומה בלבד שקידשם יהושע בן נון ומצורעין משתלחין מהן:

אל מקום טמא שיהא מקומו טמא. דקשיא להו מאי שייך על מקום שהוא טמא והלא קרקע עולם היא ולזה דרשו שיהא מקומו טמא דהיינו שהם מטמאות באוהל כדדרשו באדם מחוץ למחנה מושבו שיהא מושבו טמא:

אל מקום טמא לרבות את הניטל. כלומר דאפילו ניטלו האבנים משם עדיין מקומו טמא וגזירת הכתוב הוא (ראב"ד):