חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק ג ב

(ב) איזה יקדום. אם צריך לזרוק על המזבח קודם או מתן בהונות קודם:

הכהן יקדום. פי' דבר המכשירו לכהן הוא יקדום. ומאי ניהו? דם הניתן על גבי המזבח, שבכל מקום הוא מכשיר הבשר לכהנים:

הוא פרט לששחטו שלא לשמו. דלא עלו לבעלים לשם חובה ד"הוא" משמע שיהיה בהוייתו ולא ישנהו:

קדש קדשים לרבות לוג שמן של מצורע. שגם הוא שייך לכהן לאחר מתנות הראש כחטאת ואשם:

הוא פרט לשחסר וכו'. ד"הוא" משמע כשהוא בהוייתו: