חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק ג יג

(יג) שיהא כל מעשיה. היינו כל ארבע עבודות לשם חטאת ואם אינו ענין למצוה, דהא נפקא לן משאר חטאות, תניהו ענין לעיכובא (זבחים ח, א):

מה תלמוד לומר. פי' דהא כתיב בסוף הענין וכפר וטהר:

יכול יהיו כולם מעכבים אותו. מלאכול בקדשים עד שיקריב כולם:

תלמוד לומר ועשה הכהן את החטאת וכפר. חלקו לענין כפרה בפני עצמו לומר דכיון שהקריב חטאת נתכפר ונטהר לאכול בקדשים:

מטומאתו ולא מזובו. פי' שאם היה זב ומנוגע והיום גם כן יום ח' לטהרת זיבתו, אין קרבן זה עולה לו לטהרו גם כן מזובו (קרבן אהרן). וכתב הזית רענן וצ"ע דהא כאן מיירי במצורע עשיר שמביא בהמות וזב מביא עופות? וי"ל שבא ללמוד על מצורע עני אף על פי שמביא עופות אין עולה לו לזיבו:

אחר המעשה הזה. של זריקת דם חטאת: