חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק א ב

(ב) הברורה שבשתים. היינו המובחרת מדכתיב "האחת" ולא כתיב "אחת" משמע המיוחדת:

האחת שאם מתה וכו'. זה דרשו מעצם תיבת אחת דהוא יתר לאשמועינן דאפילו היכא שנשארה אחת שהשני אליו מת או שנעשה טרפה, אינה נדחית ויקח זוג אליה וא"צ ליקח שתי צפורים אחרים:

או שנעשה טרפה. פי' ר"ש לאחר לקיחה אבל אם נמצאת טריפה דהיינו שמקודם לקיחה היתה טריפה לא אצטריך למיתני יקח זוג לשניה דפשיטא כיון דלקיחתן בפסול אין מעכבות זו לזו אבל היכא דלקיחתן בכשרות ס"ד דקבעה הלקיחה ומעכבות זו לזו קמ"ל: