חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ב ו

(ו) לא תשבעו בשמי לשקר מה תלמוד לומר. אין הכונה שלא יכתוב כלל דהא אמרינן בשבועות "אכלתי ולא אכל או לא אכלתי ואכל הרי זה עובר משום לא תשבעו. נשבע לשנות את הידוע כגון על עץ שהוא אבן הרי זה שבועת שוא", אלא ר"ל בשמי מה תלמוד לומר דהו"ל למכתב "ולא תשבעו לשקר" ולזה כוון הגר"א בהגהתו: