חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ב ד

(ד) אין לי אלא איש באיש. ד"איש בעמיתו" משמע הדומה לו דהיינו איש באיש והראב"ד גריס "איש לאשה ואשה לאיש ואשה לאשה מנין":

תלמוד לומר בעמיתו מכל מקום. פי' מדלא כתיב "איש ברעהו" משמע אפילו אששה ומדרבי רחמנא אשה לענין גזילות הוא הדין לאשה באשה וכל שכן אשה לאיש (ראב"ד):