חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה א יב

(יב) יכול יעשו להם אחרים וכו'. אם נעזוב קרא כפשטיה דמלת "לא" אינה משמשת אלא למלת "תעשו" יובן לנו ב' היתרים מקרא שלא אסרה התורה בזה אלא שלא יעשו להם, ר"ל שלא יהיה אדם עושה לעצמו אל אם עושה לאחרים או אחרים עושין לו מותר וזה א"א לפרשו דהרי אמר קרא אחרינא "לא יהיה לך אלהים אחרים" – מכל מקום. ולזה הוכרחו חז"ל לפרש דמלת "לא" תשמש לשנים והו"ל כאילו אמר "ולא תעשו ולא לכם", פי' לא תעשו לאחרים ולא אחרים לכם: