חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ח ח

(ח) יהיה לך מנה אגרדמים. קרא יתירא קדריש דהיה לו לומר "לא תעשו עוול במשפט כי אם מאזני צדק וכו'" והדר אמר "יהיה לך" לומר דכך יהיה בהכרח למנות אגרדמים, פי' ממונים להלקות ולייסר למעוות המדות:

מכאן אמרו. ממה שאמרו "צדק את המאזניים וכו'":

הסיטון. הוא חנוני גדול שקונה הרבה יחד מקנח מידותיו בשביל שנקרש בהם היין והשמן ומתמעטת המידה ובכלי הלח מוקי לה בגמרא ובעל הבית שאינו מוכר תמיד כסיטון די ליה פעם אחת לי"ב חדש:

חילוף הדברים. סיטון פעם אחת בשנה כיון שמודד תמיד אין המשקה נקרש בתוכו אבל בעל הבית שאינו מוכר תמיד היין נתייבש בתוכו לפיכך מקנח אחד לשלשים יום:

החנוני מקנח וכו'. יש מפרשים שהם דברי תנא קמא ורשב"ם פי' דהוא אליבא דכולי עלמא דאפילו רשב"ג מודה דחנוני אף על פי שהוא מוכר תמיד כיון שהוא אינו חייב להטיף ג' טיפין נקרש בתוכו יותר:

וממחה. מקנח:

משקלותיו. הוא אבני משקל ששוקל בהם דבר לח או בשר:

על כל משקל ומשקל. בכל פעם ששוקל בהן שנדבק בהם יותר מן המשקולת לפי שיש בהם בית קבול לפיכך צריך לקנח בכל פעם ופעם: