חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ו א

(א) עד שלא תצא נפשה. פי' שחטוה ועדיין מפרכסת:

לא תאכלו על הדם. פי' לא תאכלו הבשר בעוד הדם בו שהוא הנפש. והנה דעת רש"י בחולין דף קכ"א דהוא מדרבנן, דמדאורייתא בשחיטה בעלמא משתרי לישראל, וקרא אסמכתא בעלמא. ודעת רמב"ם בפ"א מהלכות שחיטה (פ"א מהל' שחיטה) דהוא מדאורייתא אלא שאין לוקין על לאו זה, ולדידיה השחיטה מהניא רק להוציאה מידי נבלה ואבר מן החי:

במזרק. שאסור לכהנים לאכול הזבח עד שיזרק הדם על גבי המזבח:

שאין מברין וכו'. פי' סעודת הבראה לקרוביו האבלים:

לא תאכלו על הדם. פי' על המתחייב דם ליהרג. ומסברא מוקמינן על הרוגי בית דין שנהרגין על עונש שלא ינהגו בהם כבוד כדי שיתכפרו:

אזהרה לבן סורר ומורה. דלא ענש אלא אם כן הזהיר:

תלמוד לומר לא תאכלו על הדם. פי' לא תאכלו אכילה שתהרגו עליה: