חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק יב יא

(יא) תלמוד לומר לצרור. דהוא יתר להורות דאפילו הצרה לא יקח:

וצרות צרותיהן. כגון שהלכה צרתה ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת. כשם שצרתה פטורה כך צרת צרתה פטורה, ומפיק לה בגמרא מדכתיב "לצרור" ולא כתיב "לצור" – משמע צרות הרבה. והנך ט"ו נשים מנויות במשנה ביבמות ריש פ"א: