חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ז ב

(ב) אם כן מה תלמוד לומר איש איש. פי' מאחר שרבינו הכל, מה יש לנו עוד לרבות. וע"כ דאתי לרבות גם עכו"ם:

מנין לרבות את השלמים. שמקבלין מן העכו"ם:

ת"ל נדריהם. ושלמים הם מדברים הבאים בנדר:

מנין לרבות את התודה ת"ל נדבותם. פי' מדכתיב תרי ריבוי מרבינן גם תודה, דאי לאו הכי לא היו מרבינן אלא שלמים שמצויים יותר, דתודה באה רק על ארבעה דברים שצריכין להודות כדאמרינן בברכות (דף נד.):

מנין לרבות את העופות וכו'. דבפסוק זה לא נזכר רק בקר וכשבים ועזים:

והיין והלבונה והעצים. שיוכל העכו"ם להתנדב כל אלו:

ת"ל נדריהם לכל נדריהם. פי' דהיה לו לומר "נדריהם" ואמר "לכל" לרבות גם אלו:

אם כן למה נאמר וכו' לעולה. דמשמע שאין מביאין אלא עולה:

פרט לנזירות. כלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולה נזירות, שאם נדר בנזיר אין נזירות חלה עליו:

דברי ר"ע אמר לו ר"י הגלילי. ובמנחות (מנחות עג, ב) הגירסא להיפך "דברי ר"י הגלילי אמר לו ר"ע":

אין כאן אלא עולה בלבד. ומפרש שם בגמרא דה"ק, אפילו הוא מביא שלמים יהיו עולות:

לרצונכם אין כופין את הצבור על כרחם. פי' לפי מה שידוע שקרבנות באין בשותפות ובנדבת צבור דהיינו קיץ המזבח כשהוא בטל, וסד"א שהבית דין יכופו את הצבור על כך כשם שכופין אותן על התמידין כדאיתא בספרי פרשת פנחס – קמ"ל דאין כופין (זית רענן):

ומיהו על שקלים להביא לתרומת הלשכה כדי ליקח מהן קרבנות צבור ודאי דכופין כדתנן פרק קמא דשקלים שממשכנין על זה עי"ש:

ואין תמות וזכרות בעופות. ר"ל דאפילו בעל מום כשר וגם אין חילוק בין זכר לנקבה:

ושנסמית עינה. היינו שנחטטה והוא בכלל מחוסר אבר, דאילו סימוי עין בלבד הוא בכלל בעל מום וכשר: