חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ה ב

(ב) יצא עבד עברי. שאין כסף, שכשנשלם השש יצא לחפשי חנם בלא כסף:

ולא אוציא את של שותפין. פי' עבד כנעני שהוא שותף עם רבו, חציו עבד לרבו וחציו בן חורין לעצמו, שהרי יש לו בו כסף, אף על פי שאינו בכולו. ויש מפרשים שותפין ממש של כהן ושל ישראל:

ת"ל כספו הוא. דמלת "הוא" יתר, דהו"מ למכתב "קנין כספו יאכל בו". מאי "הוא"? ולזה אמרו דמלת "הוא" דבק עם כספו ור"ל כספו הוא כולו אז יאכל בו, ולאפוקי אם אין לו בו אלא חציו:

אף יליד בית שיש בו כסף. היינו שהוא שוה כסף ואז נחשב כמו קנין כסף, ולאפוקי אם הוא מוכה שחין שאין שוה כלום:

ת"ל ויליד בית. דבתר לידה אזלינן אף על פי שאין שוה כלום: