חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ג יד

(יד) להביא את שבעינו. היינו כל המומין שבעיניו וכדמסיים:

שתי עיניו למעלה. בגובה המצח שלא כשאר בני אדם:

למטה. מן המקום הראוי להם:

עינו אחת למעלה. דקיימא עינו אחת למעלה מן המקום הראוי:

ולמטה. מן המקום הראוי:

ורואה את החדר ואת העלייה כאחת. פי' שעיניו עומדות במקומן הראוי אבל רואה באחת למטה ובאחת למעלה, היינו החדר למטה והעלייה למעלה ורואה אותן כאחת:

סני שמש. ששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם (רש"י):

זוגדום. פי' כל האברים שיש בגוף זוגות הם שווים כגון הב' עינים והאזנים ואם יש שינוי כגון אחד לבן ואחד שחור או אחד גדול ואחד קטן זה הוי מום ומרבה מ"בעינו" כל שינוי שיש באבריו: