חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ג י

(י) הקשן. שמקיש בקרסולין שארכובותיו הם עקומות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשים זו לזו כשהוא הולך:

והעיקלן. פירשו בגמרא כל שהוא מקיף פרסותיו כשהוא יושב ומחבר פרסות רגליו זו לזו ואין ארכובותיו נוקשות זו לזו שעקומות כלפי חוץ:

והקולבן. רש"י פירש שהוא פיקה היוצאת מגודלו וכאן בתו"כ משמע דהוא בכלל שרוע. והקרבן אהרן פירש מי שרגליו מהופכות והוא הולך על צידי רגליו (ועיין בראב"ד ובר"ש ובמה שכתבנו בליקוטינו על בכורות):

תלמוד לומר איש – טעות סופר, וצ"ל תלמוד לומר או איש וגו' (וכן משמע בילקוט), והיינו דאו לרבות היא וכן מוכח בגמרא: