חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יג י

(י) יערוך אותו אהרן ובניו מה תלמוד לומר. בפרשה ואתה תצוה כתיב ושואל למה כתיב שם אהרן ובניו ובעניננו כתיב רק אהרן:

לפי שנאמר. בפרשה בהעלותך "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", יכול יהיה כהן אחד דהיינו אהרן והוא הדין שאר כהן יהיה נכנס ומדליק ז' נרות בבת אחת כגון בשבעה קינסות וראשי קינסות בידו ביחד וראשיהן מפוצלין ומדליק ז' נרות ביחד – תלמוד לומר "להעלות נר" משמע שנר אחד מדליק. והדר קאמר יכול לא יהא רשות ביד כהן אחד להדליק כולן בידו כי אם בזה אחרי זה דכתיב "להעלות נר" וזהו מאי דכתיב בעניננו "יערוך אותו אהרן" אבל רשות לשבעה כהנים ליכנס ביחד ומדליקין כל אחד ואחד את שלו דאז נמצא שנתקיימו שני המקראות – גם להעלות נר וגם יאיר שבעת הנרות (וכן מוכח בספרי זוטא בפרשה בהעלותך דזה לשונו שם: יאירו שבעת הנרות - יכול שיהא מעלה כולן כאחד, תלמוד לומר להעלות נר - אחד. יכול אהרן לא היה מעלה כולן כאחד ובניו יהיו מעלין כולן כאחד, והכונה על ידי שיכנסו כולן ביחד וידליק כל אחד ואחד את שלו):

תלמוד לומר יערוך אותו אהרן ובניו. פי' הקיש בניו לו, מה הוא אינו רשאי להדליק כולן כאחת, אף בניו אינן רשאין להדליק כולן כאחת, אלא דוקא בזה אחר זה:

הא אהרן ובניו וכו'. "הא" כמו 'הרי', ופי' שבין אהרן בעצמו ובין בניו אינן יכולין לערוך אלא אחד, ור"ל אחד אחד בזה אחר זה: