חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה י ה

(ה) שלשה שמות יש לו. פי' בלשון זה יש במשמע ג' ענינים כי עומר השבלים נקרא עומר כדכתיב ושכחת עומר בשדה, וגם זה נקרא עומר התנופה, ועומר שמו על שם מדה וימודו בעומר:

לרצונכם אין כופין וכו'. אין באין עליהן ב"ד לקיים מצות אלא ברשות וברצון כי גנאי הוא לקרבן צבור להיות קרבן בהכרח אפילו אמרו רוצין אנו (ר"ש משאנץ). ובזית רענן מיאן בזה דהא איתא בספרי פרשה פנחס דכופין על התמידין. אלא לפי שהוא מתיר חדש בודאי לא יתרשלו בזה:

ממחרת השבת מחרת יו"ט. פי' דהאי מחרת שבת מחרת יו"ט קאמר (והיינו מחרת יו"ט ראשון והוא יום י"ו), דיו"ט קרוי "שבת" דכתיב "ביום הראשון שבתון", ובפרקין דלקמן מביא כמה ראיות על זה:

בנין אב לכל התנופות וכו'. דהאי יניפנו מלה יתירה דכבר אמר והניף והיה לו לומר והניף הכהן אלא להורות לכל התנופות שלא נתפרש בם בהדיא שיהיו גם כן בכהן: