חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ט ד

(ד) ממשמע שנאמר ולא תחללו אמור קדש. היינו שאמר בזה קדש את שם ה' שאם לא יקדש הרי הוא מחלל (והגר"א גרס "שומע אני שיקדשו"), ולמה אם כן נאמר ונקדשתי מסור את עצמך וקדש שמי, ופי' היינו שימסור עצמו עצמו במחשבתו ע"מ שלא לעשות לו נס אלא שיתקדש שמו יתברך על ידי זה וכדמסיים והיינו כשיאנסוהו לעבוד בעכו"ם או אפילו על שאר עבירות אם הוא להעביר על דת:

יכול ביחידי. ר"ל אף ביחיד אם יאמרו בינם לבינו לעבור ימסור נפשו:

ת"ל בתוך בני ישראל. היינו אם הוא בפרהסיא אז מחוייב למסור נפשו. עיין ביו"ד סימן קנ"ז:

המרובים. היינו בעשרה מישראל דיליף תוך תוך ממרגלים דאמור שם הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה אף כאן עשרה: