חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ח ח

(ח) השוחט ונמצאת טריפה וכו'. דכל אלו שחיטה שאינה ראויה היא לאכילה וסבר ר"מ שמה שחיטה, ור"ש סבר לאו שמה שחיטה:

פרת חטאת. פרה אדומה היא דלאו לאכילה:

ושור הנסקל. לאחר שנגמר דינו דקיימא לן דאסור בהנאה אפילו שחט אותו:

ועגלה ערופה. דס"ל שנאסרה מחיים ואפילו שחטה אסורה. ובגמרא אסיק דפרת חטאת ועגלה ערופה אינה משנה דשתיהן הוי שחיטתן שחיטה ראויה:

השוחט ונתנבלה בידו. היינו ששהה או שדרס והאי דהדר ואמרם אע"ג דכבר שנינהו לעיל לומר דר"מ מודה בהאי דלאו שם שחוטה עליה כלל ודרך אגב תני גם כן נוחר ומעקר: