חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ח ה

(ה) ולא אותו ואת אם אמה. דכבר ריבה הכתוב בנו ואותו וע"ז אמר שצריך שיהיה בנו ואח"כ אמו אבל אם שחט אם אמו אחר שחיטת בנו לא עשה איסור עדיין:

כיצד וכו'. נקט התנא רבותא בציורו דאפילו באופן זה לא עבר כ"א פעם אחד על הלאו דלא תשחטו:

ואחר כך שחט את האמצעית. והיא אם של הבת ששחט תחלה, הרי יש כאן שתי איסורין ועובר על שני לאוין בעת אשר שחט האחד משום בתה ששחט בתחלה דהו"ל בנו ואותו וגם עובר על ידי זה ממילא משום אם אמו ששחט מקודם דהו"ל אותו ואת בנו, ועם כל זה לתנא קמא אינו חייב אלא אחת לפי שחדא התראה הוא על הלאו דלא תשחטו וחד מעשה שהוא בשחיטת האמצעית דאי לא שחט האמצעית לא מיחייב ולא מודי:

סופג שמונים. דסבר סומכוס דמחייב על לאו אחד ובהתראה אחת שתי מלקיות ולידיה ה"ה דאם אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתי חטאות (קרבן אהרן):

שחטה ואת אמה וכו' סופג שמונים. זהו לכולי עלמא דעבר בכל פעם על בנו ואותו: