חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ח יב

(יב) היום הולך אחר הלילה. שאם שחט ביום ד' בערב אחר שמשכה – לא ישחוט הבת לא ליל ה' ולא יום ה'. אבל שחט האם ביום ה' – ישחט הבת ליל וי"ו דאין הלילה הולך ונגרר אחר היום:

זו דרש ר"ש בן זומא. פי' הגז"ש האמור לקמיה ומבאר הדבר למה הוצרך לגז"ש:

שלמעלן ושלמטן. היינו מה דכתיב בפסוק שלפניו "לא ירצה לקרבן אשה לה'" וכן הפסוק שאחריו "וכי תזבחו וגו'":

ובמוקדשים הלילה הולך אחר היום. דכתיב "ביום קרבנו יאכל.. לא יניח ממנו עד בקר" דמשמע דלילה שלאחר יום ההקרבה קרי לה גם כן "יום קרבנו" עד בקר:

מה יום אחד וכו' היום הולך אחר הלילה. דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד: