חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ח י

(י) מכאן אמרו בארבעה פרקים בשנה וכו'. שבאלו הפרקים רגילים לשחוט בו ביום:

אמה מכרתי. לשחוט. או בתה מכרתי לשחוט:

ערב יו"ט האחרון של חג. היו מרבין בשמחה מפני שרגל בפנ"ע הוא וחביב עליהם ומה שאין כן עיו"ט האחרון של פסח דלאו רגל בפני עצמו הוא ולאו כו"ע שוחטין והאי דלא חשיב יו"ט הראשון של חג משום דכולי עלמא טרידי בסוכה ולולב ואין להם פנאי להרבות בשחוטה:

וערב יו"ט הראשון של פסח. דכולם שוחטין פסחים ושלמים כדי שיהיה הפסח נאכל על השובע:

בזמן שאין לו ריוח. כלומר הפסק שמכר האם היום ורוצה למכור הבת אבל יש לו ריוח שמכר האם אתמול והשניה היום א"צ להודיע שאני אומר אתמול שחט הראשון: