חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק כ ד

(ד) ובטימסמירוס. פי' הרמב"ם בחבורו מטפחת. ואית דאמרי אגודה של שטרות:

הכי גרסינן כאשר עשה כן יעשה לו (כן איתא בילקוט ובקרבן אהרן. והיינו דפסוק זה כולל כל גווני, והגר"א גורס "תלמוד לומר כן ינתן בו" , וכתב הראב"ד וקשה והא כל הני מדוכתא אחרינא נפקי דהנך דאית בהו צערא דגופא נפקי מכויה ומפצע, והנך דלית בהו אלא בשת בלחוד נפקי לן מקרא אחרינא "והחזיקה במבושיו וקתוצה את כפה" (דהוא ממון), ואפשר דאסמכתא בעלמא אסמכינהו הכא גבי שאר תשלומי נזק, עכ"ל: