חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק יד א

(א) מקרא קודש יום כיפורים הוא וכו' כי כפורים וכל מלאכה לא תעשו כי כפורים. פי' דפעם ראשון שכתוב בקרא יום הכיפורים הוא קאי אמקרא קודש וגם על ועניתם את נפשותיכם, והוי כאילו כתוב ב' פעמים. ועוד כתיב יוה"כ אצל מלאכה – הרי ג' פעמים. ולמה כתב כ"ז משום שיכול:

עשאו מקרא קודש. היינו בברכות שאמר מקדש ישראל ויוה"כ (רש"י ותוספות השיגו דלא מצינו דברכות יוה"כ יהיה דאורייתא ובכריתות דף ז' פירשו שם בת"י שקידשו בכסות נקיה):

שיכול וכו'. פי' לזה לבד היה די שיסיים הפסוק בסוף הענין כי יום כפורים הוא פעם אחד, ולמה צריך עוד ב' פעמים? לרבות דאפילו לא הביא הקרבנות השייכים ליום זה וגם לא הביא השעירים, השעיר פנימי והשעיר החיצון – אפילו הכי עיצומו של יום מכפר:

מה חטאת וכו' על השבים. דכתציב והתודו את חטאתם וגו' והתודה אשר חטא עליה (רש"י). והר"ש פירש מדכתיב "או הודע אליו" - השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב וכו: