חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק יב ו

(ו) מיום הביאכם תספרו יכול יקצור וכו'. פי' מקרא זה לא ידעינן אלא דהבאה והספירה צריך להם זמן אחד, אבל הקצירה יכול להיות מקודם והספירה והבאה יעשה אימת שירצה:

ת"ל מהחל חרמש בקמה תחל לספור. הרי דהקצירה והספירה צ"ל בזמן אחד:

יכול יקצור וכו'. פי' ומהאי קרא לחוד הו"א דהקצירה והספירה בזמן אחד אבל הבאת העומר יכול להביא אימתי שירצה:

ת"ל מיום הביאכם. הרי קבע זמן אחד לכולן לקצירה ולספירה ולהבאה, וספירה מפורשת היא מתי סופר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת:

יכול יקצור ויספור ויביא ביום. דהשתא זמן אחד לכולן:

בזמן שמתחיל. לספור בערב דהוא התחלת היום וממילא צריך אז גם כן לקצור:

אין הבאה. של מנחת העומר אלא ביום:

קצירה וספירה בלילה והבאה ביום. ומ"מ נקרא זה זמן אחד לכולן דכולם עכ"פ ביום אחד הוא: