חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק יב ד

(ד) וכי נאמר ממחרת שבת בפסח. דתדע שבשבת של פסח התחיל לימנות:

והלא כל השנה מליאה שבתות. וא"ת שבת ממש צא ובדוק איזה שבת והתורה לא באת לנעול אלא לפתוח, אלא ודאי יו"ט של פסח הוא:

נאמר כאן. ר"ל ועוד נאמר כאן:

ונאמר למטה. עד ממחרת השבת השביעית:

מה ממחרת שבת האמור למטן. בשתי הלחם:

רגל. ותחלת רגל הוא והוא סמוך לאותה שבת דהיינו עצרת המתחלת למחרת של שבת שביעית לאחר שעברה השבוע דאותה שבת:

אף שבת שלמעלה. האמור בעומר, רגל ותחלת רגל הוי סמוך לה, דהיינו יום ראשון של פסח שיהא סמוך לעומר וממחרת השבת מחרת יו"ט קאמר, דיו"ט קרוי שבת דכתיב ביום הראשון שבתון: