חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה ד ח

(ח) לצמיתות לחולטנות. כמו חלוט, שהוא דבר נפסק ונכרת שאינו חוזר:

לרבות הנותן מתנה. שאם גאל בתוך שנתו גואל ואם לאו חלוט לו למקבל. ובגמרא דריש לה מכפל אותיות המלה, דהול"ל "לצמית", ואמר "לצמיתות" – תרי צמיתות, חד למוכר וחד לנותן:

בראשונה היה נטמן. הלוקח ביום י"ב חודש כדי שלא ימצאהו המוכר ליתן לו מעותיו:

חולש. ר"ל שיהיה נותן מעותיו בלשכות והם הלשכות שבעזרה: