חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ו ג

(ג) כח יפה. שבבתי ערי חומה שגואל מיד וכח יפה שבשדות שיוצא בגירעון כסף, יכול לא יצא ביובל. ופריך בגמרא מאי קאמר, שהרי ודאי יוצא ביובל כשדות. ומשני דאצטריך קרא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה, דאי מדמית ליה לבתי ערי חומה איחלט ליה ללוקח כיון דעבר שנה ראשונה ולא גאלה. ואי מדמית ליה לשדה אחוזה הלא עכ"פ היה צריך להשלים אחר היובל עוד שנה אחת משתי שנים שצריך שתשהא ביד הלוקח כדתניא התם אכלה שנה אחת לפני היובל משלימים לו שנה אחרת לאחר היובל. להכי איצטריך קרא "וביובל יצא", שבזה נתן הכתוב לו כח יפוי אחר לחודיה שאינו לא בבתי ערי חומה ולא בשדה אחוזה. וברייתא ה"ק: הואיל ונתתי לבתי החצרים כח יפה, שבבתי ערי חומה ושבשדות, ומדמית להו לתרוויהו, אם כן היכי דפגע בו יובל בשנה שניה לא יצא ביובל לפי שלכל מי שתדמה אותו לא יצא כמו שכתבנו. ת"ל "וביובל יצא". ויש עוד תירוץ אחר בגמרא ואנכי לקצר באתי ולפי שבזה מודו כולי עלמא: