חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרשה ג ג

(ג) שיש בו הפלאה. שיודע להפלות ולפרש לשם מי נדר ולשם מי הקדיש, והוא הנקרא בגמרא "מופלא סמוך לאיש", והוא מבן י"ב שנה ויום אחד עד בן י"ג שנה ויום אחד דאז הוא "איש" ממש:

ת"ל כי יפליא. דהיל"ל "כי ידור נדר" ואמר "כי יפליא", אלא ודאי דה"ק איש שהוא גדול או כאשר יפליא דהיינו שיודע להפלות:

הכי גרסינן: כי יפליא נדר נאמר כאן וכו'.

ונאמר להלן נדר. גבי נדרים "איש כי ידור נדר", דמלת "נדר" יתירא דהיה לו לומר "כי ידור", אלא דאתי למידן גזירה שוה:

מה נדר האמור כאן כי יפליא. פי' לרבות מופלא סמוך לאיש שמעריך, אף נדר האמור להלן בפרשת נדרים בסמוך לאיש נודר:

ומה נדר האמור להלן בבל תאחר לשלמו. אם איחר ג' רגלים ולא שילם עובר בבל תאחר. והך ברייתא שאחר זו שהביא בל תאחר לערכין מקרא אחרינא – תרי תנאי. אי נמי, דה"ק שם, אפילו אי לא היה מרבה גזירה שוה לכל מילי היינו למדים מקרא זה גופא: