חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ט יא

Chafetz Chaim on Sifra, Bechukotai, Chapter 9 11 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text

(יא) והלא הבכור וכו'. כלומר ממקרא זה אנו למדין שהבכור עושה תמורה בבית הבעלים שהוא הבית אשר בו חלה הקדושה שם יכולין הבעלים להמירו ואינו עושה בבית כהן – לא הבעלים ולא הכהן, שהלא אינינו המקום אשר בו נתקדש:

וכי מפני מה אין ממירין. הכהנים בבכור. והלא כולו שלהן הוא, ומחיים הוא נותנו לו ואין הכהן מתכפר בו:

מה חטאת ואשם אין ממירין בהן. דהא ודאי פשיטא לן דאין הכהן זוכה בהן אלא מהקטרת אימורין ואילך:

מה אינו מימר. כלומר מה לחטאת ואשם שאינו מימר בהן שכן הדין נותן שאין זכין בהן בחייהן ואין אדם מתפיס בדבר שאינו שלו:

שאין זכין בהן בחייהן. אלא לאחר שחיטה, מהקטרת אימורין ואילך:

השבת על הדין. כלומר אילו מן הדין לבד ילפינן ליה בודאי שהשבת על הדין ופרכתך פירכא. אבל אנן ילפינן ליה מן המקרא ומה תשיב על המקרא דכן גזר הכתוב שקדושת התמורה לא תהיה אלא במקום שהוקדש הקרבן וההיקש אתי לכל מילי אף על הבכור הלכך אין כהן ממיר בבכור אף לאחר שנתנו לו והוא בביתו, אבל ישראל אם המירו בעודו בביתו נתפס התמורה בקדושה שהרי ברשותו חלה הקדושה על הבכור:

‹ חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ט י חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ט יב ›