חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ח ג

(ג) מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר והתודו וכו'. והנה לא פירש הברייתא מה הוא הרחמים, והנה הקרבן אהרן פירש דהרחמים הוא דאף שמעלו בה' אף על פי כן מועיל להם הוידוי. והוא דוחק. והזית רענן פירש דדייק מדכתיב "והבאתי אותם בארץ אויביהם" דקשה כיון ששבו בתשובה למה יביאם בארץ אויביהם, אלא ה"ק כיון שיהפכו לבם לתשובה ויתודו – אביא אותם בארץ אויביהם כדי שיחזרו תשובה במעשה והיינו דמסיים הכתוב "או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם", עכ"ל. ואם כן הרחמים הוא מה שמעורר הקב"ה על ידי סיבוביו להחזירם לתשובה כדי שירצו את עונם ויגאלו. וזהו באמת רחמים גדולים. והגר"א בהגהותיו משמע דמפרש גם כן כעין זה: