חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ז ג

(ג) אינו אומר והבאתי מורך בלבבכם אלא והבאתי מורך בלבבם וכו'. זו היא גירסת הראב"ד, ונדחק בביאורו עי"ש. ובזית רענן מסכים לגירסא זו ופירשו דהכי קאמר: דהנה בקרא מתחיל בלשון נוכח ואמר "והנשארים בכם" ומסיים בלשון נסתר - "בלבבם", והול"ל מורך בלבבכם. אלא הכי קאמר שאתן מורך בלב אויביהם שלא ירדפו אותם ואפילו הכי ינוסו ישראל מפני אימה ופחד. וזהו שמסיים "ורדף אותם קול עלה נדף". עכ"ל:

ויש עוד גירסות, עיין בקרבן אהרן:

והנכון יותר מכולם גירסת הגר"א דגרס "אינו אומר והבאתי מורך בם אלא והבאתי מורך בלבבם":