חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ד ג

(ג) הכי גרסינן: את השחפת יש לך אדם. וכן איתא בילקוט:

מלמד שהוא נשחף. חולי שמשחף את הבשר והוא דומה לנפוח ומראית פניו זעופה:

שהוא מקדיח. חולי שמקדיח את הגוף ומחממו ומבעירו:

ת"ל מכלות עינים. העינים צופות וכלות לראות שיקל מחלתו ויתרפא וסוף שלא ירפא:

ת"ל ומדיבת נפש. ידאבו נפשות של משפחתו במותו:

מה אויבים באים ואוכלים. פי' מהו זהו שסיים הכתוב ואכלוהו איביכם: