חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ד א

(א) איני מדבר אלא באף. שהיה לו לומר "גם אני":

אני אשר בניתי אני אהרוס. הוקשה להם דהול"ל "אף אעשה זאת", לכן אמרו דהוא כמתלונן על ישראל ואומר על ידיכם מוכרח אני בעצמי לקלקל מעשה ידי:

הגר"א גריס אני אעשה זאת וכו'. בזה ניחא מאוד מה שמסיים ששמי הגדול הוי עליכם כבעל חוב ש"אני" הוא משמותיו של הקב"ה כמו שאנו אומרים "אני והו הושיעה נא", וכפירש"י בסוכה (דף מה.):

לכם מידיכם היתה זאת. פי' אף שאני הוא העושה זאת - מכל מקום לכם יתייחס זאת ולא לי, שאתם הסיבותם דבר זה שימשך הרעה עליכם ממני:

[כי דבר זה דומה למי שיעמיד עצמו תחת המשקולת (שקורין ווא"ג) של המורה שעות, והמשקולת מכה על ראשו, האם יתכן שיאמר שהבע"ב הכהו על ראשו? הלא הוא בעצמו הסיבה לזה שעמד במקום הזה, וכאילו המשיך בעצמו המשקולת על ראשו. כן הוא הדבר הזה כמו שאמר "ראה אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות והרע", וציוה בעצמו "ובחרת בחיים", והרי הוא כמו שציוה בעצמו, אף שזה לעומת זה עשה האלהים אני מייעצך שלא תעמיד עצמך תחת המורה שעות להמשיך עליך את המשקולת, כי סוף דבר יהיה שיכה אותך על ראשך]:

הרעות והטוב. כצ"ל, וכן גרס הילקוט: