חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ג א

(א) מלמד שכל המתיישן וכו'. דמשמע הישן יאכלו ויניחו החדש להתיישן:

יין. והוא הדין חטים שדרכן להתיישן:

מנין לרבות כל המתיישנים. כגון מיני פירות שמרקיבין:

ת"ל ישן נושן. מכל מקום, להודיע שבח ארץ ישראל שאפילו אותן שאין דרכן ליישנן יתיישנו ויתקיימו:

שיהו גרנות מלאות חדש וכו'. הוקשה להם דנראה שהכתוב סותר סופו לראשו, דברישא אמר "ואכלתם ישן" דמשמע שהישן יפה מן החדש, והדר אמר "וישן מפני חדש תוציאו" דמשמע שהחדש יפה מן הישן. ולכן אמר דכונת הכתוב לומר ואכלתם ישן שהוא היפה ועם כל זה ההכרח יכריחכם שישן מפני חדש תוציאו אף על פי שאתם מקפידים בזה עם כל זה להיות האוצרות יפות לחדש כדי שיתיישן בם תוציאו מהם הישן בע"כ: