חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק יב ד

(ד) לא ימכור לגזבר. פי' שהגזבר אין לו רשות למכרו וליתנו לבדק הבית דהאי קרא לכו"ע מיירי בחרמי כהנים דאפילו מאן דאית ליה סתם חרמים לבדק הבית מוקי האי קרא במפרש לכהנים:

ולא יגאל לבעלים. שאין הבעלים יכולין לפדותו כמו שפודין קדשי בדק הבית דאין פודין לחרמי כהנים:

מה יעשה לו. פי' אם כן מה יעשה בשדה זו. ומשני כבר ביאר זה במקרא הקודם דכתיב "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו", והאי ברייתא ס"ל דסתם חרמים לכהנים ומפרש דהאי "כשדה החרם" מיירי בחרם סתם:

או יכול אף על פי שפירש לשם. יהיה גם כן שייך לכהנים:

ת"ל הוא. היינו מה שכתב "כל חרם קודש קדשים הוא לה' ", וממה דכתב "הוא לה' " אלמא דיש חרם שהוא לה' והיינו כשפירש לשם אז שייך לבדק הבית ומ"מ עיקר קרא ד"כל חרם קודש קדשים" איירי בחרמי כהן וילפינן מניה דחרמי כהנים חל על קדשי קדשים ועל ק"ק כדאיתא בערכין (ערכין כח, א) במשנה ומובא לקמיה בהלכה וי"ו: