חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק י ה

(ה) כערכך יקום נותן וכו'. בא הברייתא לבאר השיעור:

וארבעים ותשא פונדיונות. שהסלע מ"ח פונדיונין, הוא שהסלע ד' דינרין, וכל דינר שש מעין – נמצא שהסלע כ"ד מעין. וכל מעה שני פונדיונין – נמצא שהסלע מ"ח פונדיונין. ואמר שיתן מ"ט סלעים ומ"ט פונדיונין ומסיים הברייתא מה טיבו של פונדיון זה היתר על נ' סלעים? ומשני זה קולבון לפרוטרוט, פי' האי פונדיון הוא משום דכשיתן פונדיונין לשולחני ליקח בהם סלע נותן לו מ"ט פונדיונין (רמב"ם בפירוש המשנה). וקולבון הוראתו הוא תוספות בחליפין, ופרוטרוט נגזר משם פרוטה, ור"ל הפרוטה הקטנה שמוסיף (שם), והיינו דכשנותן לכל שנה סלע ופונדיון והיה צריך להחליף הפודניונות אצל שולחני ליקח בהם סלע היה צריך ליתן לו מ"ט פונדיון לסלע, שיעור זה צריך ליתן גם להקדש כדי שיוכלו ליקח בהם סלע. ועיין בראב"ד שכתב דכונת הברייתא הוא אפילו כששוקל חמישים שקלים כאחד נמי צריך ליתן נ' סלעים ופונדיון וקא דריש ליה מהאי קרא "כערכך יקום" - כערך שנה בשנה כן יקום אפילו משנת היובל, עכ"ל. ועיין בבכורות (דף נ:) בתוספות שמסתפקין בזה: