חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק י ג

(ג) מאביו. דהירושה באה על האדם ע"פ רוב מאביו:

ת"ל יקדיש איש. דמלת "איש" יתר, לרבות יורש מאמו שאפילו הקדיש אותו שבידו עכשיו והוא איש ועד הנה לא היה ביד איש אפילו הכי יש לה דין שדה אחוזה:

ולא לפי גידוליו. שאין פודין בנ' שקלים אלא קרקע גדולה שנופל בזריעתה חומר שעורים, ולא קרקע קטנה שגדל בה ויצא ממנה כור שעורים:

אחד המקדיש בחולת המחוז. סביבות העיר, ו"מחול" לשון סביב כמו "מחול הכרם". וזו אינה חשיבה כ"כ מפני שהוא למדרס הרגלים:

בפרדיסות סווסטי. שם מקום שהכרמים שם מעולים מאוד:

נותן בזרע חומר שעורים. ר"ל מקום הראוי לזרוע בו זרע חומר שעורים שהוא שלשים סאה, והוא המקום שיש ברבוע מאתים וע"ד אמה על מאתיים וע"ד אמה בקרוב (קרבן אהרן, עיי"ש):