חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק י יב

(יב) לאחר ולא לבנו. דבנו לא מקרי אחר לגבי אביו, והו"ל כאילו גאלה אביו אם גאלה בנו, ואינו יוצאה לכהנים ביובל אלא יוצאה לאביו:

או לאחר ולא לאחיו. דאם מכרה לאחיו אינו יוצאה ביובל לכהנים:

כשהוא אומר לאיש. דהוא יתר, דהול"ל "ואם מכר את השדה לאחר":

ומה ראית לרבות את הבן וכו'. דהוא כאביו לענין זה ולהוציא את האח דהוא נחשב כאחר:

ליעוד. שאם קנה אביו אמה עבריה ורוצה ליעדה לו מיעדה וא"צ לכסף אחר לקדשה בו אלא באותו הכסף שנתן בה אביו כאשר קנאה היא מקודשת לבנו כדאיתא בפרק קמא דקידושין:

ולעבד עברי. שאם מת אדוניו בתוך שש שנים שקנאו עובד להבן, אבל אם מת בלא בנים ואחיו יורשו אינו עובד את האח כדאמרינן בפרק קמא דקידושין. לפיכך ה"נ מוקמינן לבן במקום אביו לשדה אחוזה: