חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה ה א

(א) לא המשלח וכו'. היינו המלוין את המשלח אינן מטמאין בגדים:

תלמוד לומר לעזאזל יכבס בגדיו. דמלת "לעזאזל" יתירא היא, דכבר כתיב למי נשלח אלא להסמיכו לתיבת "יכבס" דהיינו רק משהגיע לעזאזל:

תלמוד לומר והמשלח. משמע תיכף אחר שילוח:

הא כיצד. יתקיימו שני תיבות הללו:

כיון שיצא מחומת ירושלים. שאז הוא דורך לעזאזל שנשלח מן העיר למדבר: