חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ז ג

(ג) ולא ארבה את החולין וכו' תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה. פי' דגבי יוה"כ כתיב כמה פעמים עינוי נפש בפרשה אחרי ובפרשה אמור לרבות כל הני:

שהם בעמוד ואכול. ואם כן אפשר שלא אסרה התורה אכילה בהם ביום הכפורים:

בבית נפשותיכם. פי' שהמזון הוא להעמיד הנפש ולכן העינוי בו הוא לפנים הנפש בעצמה: