חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ו ו

(ו) אם כן למה נאמר וכו'. רבי קמסיים דבריו, אם כן דגמרינן מ"בגדי קודש הם" דהוקשו כל הבגדים זה לזה אם כן למה צריך לכתוב "ורחץ וגו'", וע"כ אם אינו ענין קרא זה לטבילה תנהו ענין לקידוש ידים ורגלים דגם זה 'רחיצה' מקרי כדכתיב בפרשת כיור:

תלמוד לומר ופשט ורחץ ורחץ ולבש. פי' הטיל הכתוב "ורחץ" בין "ופשט" ו"לבש" ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה:

במקום שאין טעון טבילה. כל ימות השנה הבא לעבוד אין טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרים:

טעון קידוש. דכתיב (שמות, מ) "בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו":

מקום שטעון טבילה. ביום הכפורים לכל חליפות בגדים:

טול לך מה שהבאת. קח לך מה שהבאת ואמור דיו לבא מן הדין להיות כנידון, מה להלן קידוש אחד וכו':

מה לבישה וכו'. דנפקא לן מקל וחומר מטבילה כדאמרן: