חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ד ט

(ט) וכפר עליו. כפרה שהיא בגופו. פי' כפרת הדם שהיא על קרנותיו ולא כפרת דברים שהיא וידוי דלא היה מתודה אלא הוידוים האמורים למעלה:

הכי גרסינן ולקח מדם הפר ומדם השעיר מעורבים. היינו שיערבם יחד:

יכול מזה בפני עצמו וכו'. כמו או יכול לומר דמדם הפר ומדם השעיר אינו אלא כל אחד בפני עצמו ולא מעורבין:

תלמוד לומר מדם חטאת הכיפורים אחת. בשנה יכפר עליו ומשמע דרק פעם אחת בשנה יכפר עליו ואי אמרת דלא יערב הרי יזה שתי פעמים: