חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ד ו
Chafetz Chaim on Sifra, Acharei Mot, Chapter 4 6 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →(ו) אלא בשעה שנכנס לכפר בקטרת: 29 וקפריך הגמרא וקטורת מי מכפרת ומתרץ אין דהקטורת היה מכפר על עון לשה"ר דיבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי דסתם לשון הרע בחשאי, ומייתי ראיה על זה מקרא. מזה יוכל האדם להתבונן את חומר העון דלשון הרע דכהן גדול שהוא נכנס לפני ולפנים הוא פעם אחת בשנה ובתחלת הכל היה עסקו לכפר על חטא הלשון והטעם בפשיטות דעון לשון הרע הוא עולה עד כנגד כסא הכבוד כדאיתא בתנא דבי אליהו והנה הוא עומד נגד ארון ברית ה' לכפר על ישראל וחטא הלשון עומד נגדו לקטרג וע"כ תחלת הכל בא בקטורת לכפר על חטא זה ואחר כך על טומאת מקדש וקדשיו ולבסוף בשעיר המשתלח לכפר על שאר עונות של חייבי לאוין וכריתות ומיתת ב"ד כדאיתא בגמרא]. מאי דפשיטא ליה בקטרת טפי מדמים מפרש ביומא (דף מד.) מדכתיב בתריה "וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" איזהו כפרה שהיא שוה לכולם הוי אומר זה קטורת דאילו מתן דמים אינו שוה לכולם דהפר מכפר בנתינת דמו עליו ועל אחריו הכהנים שהם כולם בכלל 'ביתו' והשעיר הפנימי מכפר על ישראל:
תלמוד לומר בצאתו עד צאתו. פי' דהיל"ל "ובצאתו" ואז היינו מבינים כאשר נעתק לצאת. ואמר "עד צאתו" דמשמע עד שיצא לגמרי:
כפרתו קודם לכפרת ביתו וכו'. הקשו בת"י הלא הקטורת רק פ"א היה מקטיר ומה שייך קודם ואפשר דהכונה שמתחלה יכוין לכפר בשביל עצמו ואח"כ בשביל ביתו ואח"כ בשביל קהל ישראל והוא כענין שאמרו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים: