חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ד ג

(ג) יכול על כל טומאה שבקודש וכו'. בין שיש בה ידיעה בין שאין בה ידיעה:

הכי גרסינן וחטאים דומיא דפשעים דלאו בני קרבן מכאן אמרו כל שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף תולה לו עד שיתוודע לו ויביא בעולה ויורד שכן הוא אומר לכל חטאתם במחוייבי חטאות (והנחתי נוסחא הישנה כפי מה שהיא רק תיקנתי קצת כדי שיהיה שווה עם נוסחת הגמרא). וזה ביאורו: וחטאים דומיא דפשעים, מה פשעים שהם במזיד ואינם בני קרבן אף חטאים שאינן בני קרבן, יצא שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתים שהיא בת קרבן:

שכן הוא אומר לכל חטאתם וכו'. מייתי ראיה מקרא זה דלא ניתא דקרא אתא לשאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף דהיא אינה בת קרבן לעולם. לזה מסיים דלכל חטאתם מחוייבי חטאת במשמע דהיינו הראוי לבוא לכלל חטאת כשיתודע לו. יצא שאין בה ידיעה בתחלה שאינה באה לכלל חטאת עוד לעולם: