חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק יג טו

(טו) מנין שלא תקרב. היינו קירוב בשר בעלמא:

תלמוד לומר לא תקרב. דהוא יתר אלא מילי מילי קאמר ומלת "לא" משמש לשנים והכי קאמר – לא תקרב בקירוב בשר ולא לגלות ערותה, ותרי אזהרות נינהו, חד בקירוב בשר וחד בגילוי ערוה:

תלמוד לומר לא תקרבו לגלות. היינו מה שכתוב בריש הפרשה "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה" גלה הכתוב בכל העריות לאסור הקירוב גם כן:

אני נאמן לשלם שכר. גם על הזהירות מהקירוב: