חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק יב ה

(ה) יכול תהא נבלת בהמה וכו'. כיון דכתיב סתם נבילה והכל במשמע:

אבית הבליעה. ר"ל שלא נתן הנבילה בעצמו לתוך פיו דאם כן נטמאו בגדיו על ידי משא אלא כגון שתחב לו חבירו בבית הבליעה:

תלמוד לומר. בפרשה אמור "נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה" – הרי דלא מיירי הכתוב רק בעוף שאין לה טומאה אחרת: