חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק יא י

(י) בנעורת של פשתן. מה המנערין מן הפשתן:

בנסורת של חרשים. דבזמן שנוסר במגרה החרש דהיינו הנגר נופל מהן נסורת דקה כעפר:

ובחרסית. פירש הרע"ב בפרק ה' דמעשר שני שהוא מין אדמה שעושה ממנה היוצר כלי חרס:

שכתשן. שם אלבנה קאי:

תלמוד לומר וכסהו. פירש"י מדלא כתיב "ובעפר יכסנו" דהוי משמע עפר ולא דבר אחר כיון דלא כתיב כיסוי אלא לבתר עפר אבל השתא דכתיב "וכסהו" קודם דרשינן ליה באנפי נפשיה ונרבה כל הדברים האלו:

אי וכסהו. פי' כיון ד"וכסהו" הוא ריבוי נרבה בו גם אלו הדברים ונמעט רק כפיית כלי ואבנים שאינם דומין לכיסוי עפר כלל:

תלמוד לומר עפר. שאין לנו לרבות אלא דומיא דעפר ממש:

מרבה אני את אלו שהן מין עפר. ר"ל שהן ממינו שמגדלין צמחים כיוצא בו כדמסיים בשם רשב"ג דהוא אתי לפרושי דברי תנא קמא ולאו לאפלוגי כדמוכח בסוגית הגמרא ע"ש וכל הנך קים להו לרבנן דמגדל צמחין (רש"י):