ברית עולם על ספר חסידים תרמד:א

תשחקו בפסוקים וכו'. לפום ריהטא נראה ממ"ש רבינו דיש לפקפק על מה שנוהגים ת"ח מעין דוגמא בלשונות הגמרא ולפי שנהגו לעשות לפני גדולים בדורות שלפנינו ואין מוחה באתי ללמד זכות דלא דמי מ"ש רבינו בפסוקים למנהג זה בלשונות התלמוד. חדא דבנדון רבינו היו רוצים להיות משחקים בקוביא וא"ל תשחקו בפסוקי' וזה אסור כי לקחו זה לשחוק במקום לשחק בקוביא ועוד דעשו זה בפסוקים והוא עיקר תורה שבכתב ועל כל פסוק יש בו פרד"ס מינים ממינים שונים וזה ידוע ומפורסים משא"כ בת"ח שנהגו כן בלשונות מושלי הגמרא דהת"ח מעולם לא שחקו בשום שחוק כדי שנאמר שיעלה להם זה במקום שחוק. ועוד דעל הרוב הם לישני בעלמא והיינו דאמרי אינשי וכיוצא אשר פשטן משל ומליצה הגם שבתלמוד גם כן כל דיבור ודיבור יש בו פרד"ס לא נודע כ"כ ומ"מ הפשט של הפשט הוא משל ומליצה וגם עושים זה להיות שגורים בפיהם לשונות הש"ס לדבר צחות בארש נכוחות ומ"מ הירא דבר ה' יפרוש גם מזה: